החלטה בתיק רע"פ 4633/05

השופט א' א' לוי:

1.        א)  הבקשה מופנית כנגד פסיקתו של בית המשפט המחוזי, שדן בשני ערעורים שהגיש המבקש כנגד פסקי-דין שניתנו בעניינו בבית משפט השלום בכפר סבא. העובדות הדרושות לעניין הן שבחודש ספטמבר 2000 נמצא המבקש מחזיק ב-931 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס, שלא לשימוש עצמי. לתיק זה (ת"פ 2093/01) צרף המבקש תיק נוסף בו הודה (ת"פ 1645/02), ובו יוחסה לו החזקת קנבוס במשקל 6.8 גרם. בעקבות הרשעתו בתיקים אלה עשה שרות המבחן מאמצים רבים לשלב את המבקש בהליכי גמילה, אולם כל אלה נכשלו מאחר והתברר שהמבקש נעדר כוחות להשתלב בתהליך כזה. בגין שני תיקים אלה נדון המבקש, בחודש מאי 2003, ל-4 חודשי מאסר בהם היה אמור לשאת בדרך של עבודות שירות, וכן 18 חודשים מאסר על-תנאי.

           ב)  בחודש מאי 2004 הורשע המערער בעבירות נוספות שאת חלקן הוא ביצע לאחר שנסתיימו ההליכים בתיקים אותם הזכרתי בסעיף (א) לעיל. באחד המקרים שהתרחש בשלהי חודש אפריל 2003, נמצא המבקש בקנבוס וחשיש לצריכה עצמית (ת"פ 2518/03). בתיק נוסף שהוגש בעניינו (ת"פ 1537/04) נטען, כי בחודש דצמבר 2003 הוא נמצא מחזיק בכ-296 גרם של קנבוס, כ-20 גרם של חשיש, וכן מחסנית ובה כדורים בקליבר 9 מ"מ; בחודש פברואר 2004 נמצא כי הוא מחזיק ב-22 גרם של קנבוס וכלים לעישון הסם; ובחודש מרץ 2004 הוא נמצא מחזיק בכ-125 גרם של חשיש שלא לשימוש עצמי. בכל אלה הודה המבקש, ובעקבות כך הורשע בעבירות שיוחסו לו. גם הפעם, וחרף כישלונות העבר, עשה שירות המבחן ניסיונות נוספים לסייע למבקש בדרך של שילובו בתהליך גמילה, אולם גם אלה לא נשאו פרי מאחר והמבקש ניתק את הקשר עם שרות המבחן. במצב זה לא נותר לבית המשפט אלא לגזור את העונש, והוא הטיל על המבקש 5 חודשי מאסר וכן מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה אוסיף, כי המבקש לא נמצא מתאים לשאת בעונשי המאסר שנגזר לו בדרך של עבודות שירות.

2.        המבקש ערער בפני בית המשפט המחוזי על שני פסקי הדין שניתנו בעניינו, והדיון בערעורים אוחד. באשר לתוצאת הערעור, נחלקו דעות השופטים. שופטי הרוב המלומדים קבעו, כי מאחר והדרכים לסייע למערער על ידי גמילתו משימוש בסמים מוצו, שוב אין דרך לפטור אותו מלשאת במאסר ממש. שופטת המיעוט סברה כי המבקש הנו אדם חולה, שאינו מסוכן לאיש, ועל כן אין במאסרו כדי לשרת מטרה כלשהי. בנסיבות אלו הציעה השופטת המלומדת להסתפק בגזירתו של קנס בלבד.

3.        עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך הפנייה למצבו הרפואי הקשה, שלגרסתו מלווה בכאבים אותם הוא משכך על ידי שימוש בסמים קלים. לעניין זה הונחה בפנינו גם חוות דעתו של פרופ' צבי בנטוביץ, בה תוארה ההידרדרות הנמשכת במצב בריאותו של המבקש, ששלובות בה בעיות נפשיות ופיזיולוגיות, ושהביאו את המוסד לביטוח לאומי להכיר בו כנכה בדרגה של 100%. לנוכח כל אלה הודיענו בא-כוח המבקש, עו"ד ש' וולנשטיין, כי הוא פנה למשרד הבריאות בבקשה להתיר לשולחו להשתמש במריחואנה, ואף שהבקשה נדחתה בשלב זה, הוא מקווה כי יהיה ניתן לקבל את האישור המיוחל.

4.        אין בידנו לקבל את הבקשה, באשר לא הוכחה עילה אשר תצדיק את קיומו של ערעור נוסף. המבקש חטא בשורה של עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים, וככל הנראה הוא אינו מתכוון לחדול מכך. גורמי הטיפול ניסו לסייע בידי המבקש, ולכך נרתמו שני מותבים של בית משפט השלום, שגילו בעניינו אורך רוח ונכונות למצות כל אפשרות כדי להימנע מכליאתו. ומה נעשה וניסיונות אלה נכשלו מאחר והמבקש לא הביע נכונות, למעט מילולית, לסייע לעצמו? במצב זה לא נותרה בפני בית המשפט המחוזי דרך אחרת כדי לתת מענה לעניינו של המבקש, זולת הדרך העונשית הקבועה בחוק, ועל כן לא ראינו מקום להתיר ערעור נוסף.

           עם זאת, ובכפוף לדחיית הבקשה, החלטנו לעכב את ביצוע העונש, כדי לאפשר למבקש למצות את האפשרויות עליהן הצביע בא-כוחו במהלך הטיעון בפנינו. המבקש יתייצב אפוא כדי לשאת בעונשו, במזכירות בית משפט השלום בכפר סבא, ביום א' באדר תשס"ו (1.3.2006), עד לשעה 11:00.

           ניתנה היום, כ"ח בחשוון תשס"ו (30.11.2005).

ש ו פ ט                                             ש ו פ ט                                    ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: